שר האוצר, משה כחלון פרסם היום תזכיר חוק שכותרתו "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים". החוק עוסק במקטע השני מתוך שלושה מקטעים שהגדיר הצוות להסדרת הרגולציה על נותני שירותים פיננסיים שאינם כפופים כיום לרגולציה ולפיקוח. הצוות יערוך ימי שימוע לתזכיר החוק וימליץ לשר האוצר על פרטי החקיקה שתובא לאישור הכנסת.

תזכיר החוק שפורסם עוסק במי שמקבלים פיקדונות ונותנים אשראי, אשר על כן על פי ההגדרות היום, לפני החוק המוצע, היו נחשבים כבנקים, שהפיקוח עליהם נעשה בידי המפקח על הבנקים וממוקד ביציבותם של גופים אלה.

הצוות ממליץ להחיל על אגודות אשראי ופיקדון ועל קופות גמ"ח, שהסיכון היציבותי שלהם פחות מזה של הבנקים, רגולציה גמישה יותר, שתתמקד בהגנת הצרכן, בתחרות ובחדשנות, לצד פיקוח יציבותי מסוים ברמה המתחייבת ביחס לגופים מסוג זה.

כאמור, הגופים שעוסקים במתן אשראי וקבלת פיקדונות שעליהם מדובר, יחולקו לשתי קטגוריות: אגודה שיתופית לאשראי ופיקדונות, שמוצע כי תוכל לתת ללקוחותיה גם שירותים אחרים בדומה לאלו הניתנים במסגרת חשבון עו"ש בבנק, ואשר תיקרא לעניין החוק 'נותן שירותי אשראי ופיקדון עם ריבית'; וכן קופות גמ"ח, שהן עמותות שעוסקות בקבלת פיקדונות ובמתן אשראי ללא ריבית, בדרך כלל מטעמים של ההלכה היהודית, ואשר תיקרא לעניין זה 'נותן שירותי אשראי ופיקדון ללא ריבית'.
בתזכיר החוק מוצע כי הרגולטור שעתיד לקום במסגרת הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ואשר יהיה אחראי לרגולציה על נותני שירותי מטבע ועל נותני שירותי אשראי שאינם גופים מוסדיים, יהיה אחראי לרגולציה על אגודות אשראי וקופות גמ"ח.

התזכיר מציע כללי פיקוח על נותני השירותים הפיננסיים בהיבטים הצרכניים (הן מצד מקבלי האשראי והן מצד מפקידי הפיקדונות), וכן סמכויותיו של הרגולטור ביחס לגופים אלה.

וכן מוצע כי אגודות אשראי ופיקדון שסך המאזן השנתי שלהם לא יעלה על 1.5 מיליארד שקלים חדשים יהיו בפיקוח על ידי הרגולטור החדש. אגודה שהיקף הפעילות שלה יעלה על סכום זה תחויב ברישיון 'אגודה בנקאית' שתונפק בידי בנק ישראל, ותהיה בפיקוח של המפקח על הבנקים בבנק ישראל.